בית כנסת כהלכה
קדושת הכותל המערבי
אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שמו״ר פרשה ב׳ ס״ב), ״מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש״. והמתפלל במקום זה כמתפלל לפני כסא הכבוד.
לפיכך חובה קדושה להיכנס ליד הכותל המערבי, ביראת כבוד, וכובד ראש, ואסור להיכנס לשם בגילוי ראש, וכן הנשים מוזהרות לבוא בלבוש צנוע.
ואסור לבוא לכותל המערבי לשם ביקור של טיול, וצילום. וכן אסור לדבר שם שיחה בטלה, כי המקום קדוש לתורה ולתפילה.
ואסור לאכול, ולשתות, ולעשן שם, והעורכים שם ברית, טוב שיחלקו את המגדנות, מחוץ לתחום הכותל.
וכן חייל הנכנס לשם, נכון וראוי שיכסה את נשקו, כפי מידת האפשר.
וכן אין לנשק שם את בניו או קרוביו. ואין לשבת שם רגל על רגל, [כעין מספר4].
ומותר להכניס ידיו בין נבכי הכותל. וכן מותר לאדם טמא, או לאשה נידה, לבוא לכותל המערבי. וכן מותר להיכנס לשם כשנועל נעלים, ואינו צריך לחולצם.
כמו כן, אין לנתץ אפילו חלק קטן מאבני הכותל. וכן אין לקחת עפר מבין נבכי הכותל.
אבל מותר לחתוך בזהירות מן העשבים הנדלים בין נבכי הכותל, ולהשתמש בהם לסגולה, ואין בהם שום קדושה.
אסור באיסור חמור להיכנס בזמן הזה למקום שהיה בית המקדש, והנכנס (ח"ו) "חייב כרת". והנכון שלא להיכנס כלל לשטח הר הבית. וכן אסור לטוס באווירון, וכדומה, מעל שטח הר הבית.
כשיוצא מהכותל המערבי ראוי שלא יפנה גבו אליו, אלא יפנה את פניו, ויצדד ויצא, דלא גרע מקדושת בית הכנסת.
