קדושת

דיני קדושת בית הכנסת – חלק ד'

קדושת הכותל המערבי

אמרו רבותינו זכרונם לברכה(שמו״ר פרשה ב׳ ס״ב), ״מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש״. והמתפלל במקום זה כמתפלל לפני כסא הכבוד.

לפיכך חובה קדושה להכנס ליד הכותל המערבי, ביראת כבוד, וכובד ראש, ואסור להכנס לשם בגילוי ראש, וכן הנשים מוזהרות לבוא בלבוש צנוע.

ואסור לבוא לכותל המערבי לשם ביקור של טיול, וצילום. וכן אסור לדבר שם שיחה בטלה, כי המקום קדוש לתורה ולתפילה.

ואסור לאכול, ולשתות, ולעשן שם, והעורכים שם ברית, טוב שיחלקו את המגדנות, מחוץ לתחום הכותל.

וכן חייל הנכנס לשם, נכון וראוי שיכסה את נשקו, כפי מידת האפשר. וכן אין לנשק שם את בניו או קרוביו. ואין לשבת שם רגל על רגל.

ומותר להכניס ידיו בין נבכי הכותל. וכן מותר לאדם טמא, או לאשה נידה, לבוא לכותל המערבי. וכן מותר להכנס לשם כשנועל נעלים, ואינו צריך לחולצם.

כמו כן, אין לנתץ אפילו חלק קטן מאבני הכותל. וכן אין לקחת עפר מבין נבכי הכותל.

אבל מותר לחתוך בזהירות מן העשבים הגדלים בין נבכי הכותל, ולהשתמש בהם לסגולה, ואין בהם שום קדושה.

אסור באיסור חמור להכנס בזמן הזה למקום שהיה בית המקדש, והנכנס (ח״ו) ״חייב כרת״. והנכון שלא להכנס כלל לשטח הר הבית. וכן אסור לטוס באוירון, וכדומה, מעל שטח הר הבית.

כשיוצא מהכותל המערבי ראוי שלא יפנה גבו אליו, אלא יפנה את פניו, ויצדד ויצא, דלא גרע מקדושת בית הכנסת.

האם דין השטיכלאך כדין קדושת כית הכנסת

ב. מקומות התפילה שקורין להם: ״שטיבלאך״, או ״קלויז״, או ״דאוין שטוב״, אינם קדושים כקדושת בית הכנסת, ועושים כן כדי שיהיה אפשר לאכול ולשתות בו, או לעשות בו אסיפות, וכן יהיה אפשר לשוחח שם, [בשעת הדחק, בדברים הנצרכים, כגון בענייני פרנסה, ושלא באמצע הלימוד, וכן כשאינו מפריע לסובבים אותו], וכן יהיה אפשר למוכרו, אבל עדיין יהיה אסור לצחוק ולנהוג שם במיון, שהרי ישנו שם ספר תורה, והיכל, ועוד.

בית הכנסת עונתי

ג. בחוץ לארץ היו בתי כנסיות שמשתמשים בהם בחורף, ובתי כנסיות שהיו משתמשים בהם בקיץ, הדבר מותר להלכה, אף על פי שיש ימן שמשאירים את הבתי כנסת האחרים ריקים.

ובתי כנסת שלא נבנו על מנת כן, יש אוסרים להשאירם ריקים ימן מרובה, וכן יש מי שמחמיר כשמשאירים אותם ריקים לימן מועט, ומסתבר שאם ישנו סיבת אונס, מותר.

ד. במקום צורך גדול, יש מי שהתיר לחלק בית הכנסת על ידי מחיצה, ולהתפלל רק בחציו.

ה. ציבור ששכרו מקום להתפלל בו, ״כשמסתיים השכירות״ יצא המקום לחולין. ״ובתוך ימן השכירות״, לדעת הרבה מהפוסקים דינו כבית הכנסת. אולם אם בשעה שהשכירוהו התנו שיוכלו להשתמש בו לאכילה ושתיה ושינה, רשאים לעשות כן. ומכל מקום ייהרו שלא לנהוג בו דברים שיש בהם קלות ראש.

ו. בית הכנסת הנמצא ״באופן ימני״ בקרוואן, נחלקו הפוסקים האם יש לו קדושת בית הכנסת והנכון שיעשו תנאי.

למגוון שיחות נוספות כנסו לדף הבית שלנו ישיבת חזון מרדכי או לערוץ שלנו ערוץ רשמי ניתן להאזין לנו גם בקו המידע 0747964728

שתף פוסט זה עם חברים

נושאים קשורים.

האמוראים חזרו

האמוראים חזרו על לימודם!!

האמוראים חזרו מה נענה אנו אחריהם !! בקונטרס הנפלא (שינון התורה עמוד 18 והלאה), כתב, ועתה נתבונן בדבר, איך שהאמוראים ראו לעצמם הכרח בריבוי החזרה,

קרא עוד »
מאמרי

מאמרי חז"ל על חזרת הלימוד

מאמרי חז"ל מהש״ס על ערך וגדלות החזרה. איתא במס' מגילה (דף ו:), לאוקמיה גירסא סייעתא דשמיא, פרש״י לאוקמיה גירסא שלא תשתכח ממנו ע״כ. ובכדי לזכות

קרא עוד »
למה צריך להרבות בחזרה

למה צריך להרבות בחזרה?

למה צריך להרבות בחזרה? אך באמת שברמב״ן מבואר שלא כך הוא המהלך, דהנה במסכת בבא מציעא (דף כ״ט, ע״ב) בסוגיה דמוצא ספרים מבואר, שלא ילמד

קרא עוד »