דיני קדושת בית הכנסת – חלק א'

דיני קדושת בית הכנסת

א בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש, כגון: שחוק והיתול, ושיחה בטילה. ואין אוכלים ושותים בהם. ולא מתקשטין בהם. ולא מטיילין בהם. ולא נכנסים בהם, בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים. ותלמידי חכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם מדוחק.

(ויש אומרים דבבית המדרש אפילו שלא מדוחק שרי)  ואין מחשבים בהם חשבונות, אלא אם כן הם של מצוה, כגון קופה של צדקה, ופדיון שבוים. ואין מספידים בהם, אלא אם כן יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר, שכל בני העיר מתקבצים ובאים להספידו. ואם צריך להכנס בהם לצרכו, כגון לקרוא לאדם, יכנס ויקרא מעט, או יאמר דבר שמועה, ואחר כך יקראנו, כדי שלא יהא נראה כאילו נכנס לצרכו. ואם אינו יודע לא לקרות ולא לשנות, יאמר לאחד מהתינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו, או ישהה מעט, ואחר כך יצא, שהישיבה בהם מצוה שנאמר: ״אשרי יושבי ביתך״. (שיעור הישיבה כלי הלוך ב' פתחים, לדעת הי״מ בסי' צ' סוף סעיף כ'):

ב ויש אומרים שמה ששנינו בקדושת בתי מדרשות, רצונו לומר של רבים דומיא דבית הכנסת. אבל יחיד הקובע מדרש בביתו לצרכו, אין לו קדושה כל כך:

למגוון שיחות נוספות כנסו לדף הבית שלנו ישיבת חזון מרדכי או לערוץ שלנו ערוץ רשמי ניתן להאזין לנו גם בקו המידע 0747964728