למה התורה נמשלה לציפור ?
בקונטרס ״כך דרכה של תורה״ (עמוד ז׳ והלאה) כתב, בחז״ל מצינו על הפסוק בפ' ואתחנן (פ״ד פסוק ט׳), ״רק השמר לך ושמר נפשך מאוד פן תשכח את הדברים״ ובו׳, איתא בספרי, משל למלך בשר ודם שצד ציפור ומסרה לעבדו, ואמר לו, השמר בציפור זו לבני, שאם אתה מאבדה אל יהי בעיניך כאילו ציפור באיסר איבדת, אלא כאלו איבדת את נפשך, שנאמר ״כי לא דבר ריק הוא מכם, ״כי הוא חייכם״, דבר שאתם אומרים ריק הוא, הוא חייכם. ואף בגמרא (מנחות דף צ״ט, ע״ב), מובא משל זה.
וביאר בזה הגר״י סרנא זצ״ל, מדוע המשיל המדרש את דברי תורה דווקא לציפור, וביאר על פי דברי הגמרא בברכות (דף ה' ע״ב, אין עוף אלא תורה, שנאמר: ״התעיף עינך בו ואיננו״, (משלי כ״ג, ה'), ומפרש רש"י: ״אם תכפל וסגרת עיניך בתורה, היא משתכחת ממך״
על כן לא דימה לנו המדרש את התורה לאיזה חפץ דומם, אשר גם אם ירפה השומר מעט את שמירתו ואחיזתו בחפץ, לא במהרה יאבד ממנו, ואף אם יאבד הרי שבנקל ניתן למוצאו, אלא דימה לנו המדרש את התורה לציפור, שאף בהיסח הדעת מועט מן השמירה, כבר פרחה לה הציפור, ואם ירצה ללוכדה הרי מוטל עליו כל המאמץ כבתחילה, כך גם דברי התורה אין להרפות מהם ולו לרגע קט, שהרי כבר לימדונו חז״ל, כי ״קלים לאבדם ככלי זכוכית״, בחוסר שימת לב מועטת, עלולים הדברים להשתכח.
וכן פירש הגאון ר' זלמן מוילנה זצוק״ל [אחיו של הגר״ח מוואלז'ין]את דברי הגמרא בפסחים (דף ע״ב, ע״א), דלאחר שלמד ר' יצחק בר יוסף דבר הלכה מר' אבהו, איתא, ״תנא מיניה ארבעין זימנין ודמי ליה כמאן דמנח בכיסיה״, ואף בגמרא במגילה (דף ז', ע״ב) , נשנה נוסח זה, רמזה לנו הגמרא אומר רבי זלמן, אין די בכך שחזרת על לימודך פעמים רבות, ולאחר מכן להניחו במקום נידח שאינו בהישג יד, לא כך היא דרך התורה, אלא צריך הלומד לחזור על לימודו כל שעה, כדבר הנמצא בכיסו, שעליו הובא במסכת בב״מ (דף כ״א ע״ב), בסוגיה ״דיאוש שלא מדעת״, ״אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה״, כך ממש צריך להיות המצב של דברי התורה שרכשת, עליך למשמש בהם בכל שעה.
למגוון שיחות נוספות כנסו לדף הבית שלנו ישיבת חזון מרדכי או לערוץ שלנו ערוץ רשמי ניתן להאזין לנו גם בקו המידע 0747964728
