מעלת בתי כנסת

הרב מאיר דוד שמואלי מעלת בתי כנסת

מעלת בתי כנסת

אין העולם מתקיים אלא בזכות בתי כנסיות ובתי מדרשות, דתנא דבי אליהו (אליהו זוטא פ״ה ד'), בכל יום ויום מלאכי חבלה יורדים מלפני הקדוש ברוך הוא, לחבל את העולם כולו.

שאלמלא בתי כנסיות ובתי מדרשות, שהן יושבין ועוסקין בהן בתורה ובמצוות, היו מחבלין אותו מיד, שנאמר (ישעיה פרק נ' פסוק ב'): ״מדוע באתי ואין איש״ וגו׳.

גדולה קדושתן של בתי כנסיות שהן חשובים כבית המקדש, כעניין שנאמר (יחזקאל פרק י״א פסוק ט״ז): ״ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם״. ואמר מר (מסכת מגילה דף כ״ט ע״א), אלו בתי כנסת שבבבל.

גדולה קדושתן של בתי כנסיות, לפי שהשכינה שרויה שם, כעניין שנאמר (תהלים פרק כ״ב פסוק ד׳): ״ואתה קדוש יושב תהילות ישראל״.

ולפי הזוהר הקדוש (פרשת בשלח דף נ״ט ע״ב, ועוד), בניית בית הכנסת היא בכלל מצוות עשה של: ״ועשו לי מקדש״, (ויש חולקים).

גדול כוח המתפלל בבית הכנסת, שכך אמרו חכמינו זכרונם לברכה (ירושלמי ברכות פ״ה א׳), כל המתפלל בבית הכנסת, כאילו מקיפו חומה של ברזל, ותפילתו מתקבלת ברצון.

הזהיר במצוות מורא בית הכנסת ובית המדרש זוכה

  • ה' שומע תפילתו, ומצילו מיד האויב, שלא יעשה בו כליה. בא לידי יראת חטא. יראה זרע. יאריך ימים.
  • חפץ ה׳ בידו יצלח ולא ימות לשחת. לא יחסר לחמו. תנוח נפשו לשכון בטח, ולא ירקבו עצמותיו וגופו.
  • כתב הרד״ק זיע״א (על המובא ביחזקאל פרק כ״ב פסוק ד'), שכוחם של בתי כנסת הם: כשהם יתפללו שם אני מצילם מיד אויביהם, שלא יעשו בהם כליה.
  • הובא במס׳ פסחים (דף פ״ז ע״א), על הפסוק: ״אני חומה ושדי כמגדלות״, אני חומה, זו כנסת ישראל, ושדי כמגדלות, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, שמגנים על הדור.
  • והובא בפתיחתא דאיכה רבה, על הפסוק: ״הקול קול יעקב, והידיים ידי עשו״, שכל זמן שקולו של יעקב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אין הידיים ידי עשו.
  • והובא במס׳ ברכות (דף ח׳ ע״א), המקדים לבוא לבית הכנסת, ומאחר לצאת מבית הכנסת, זוכה לאריכות ימים ושנים.
  • והובא במדרש משלי, מעשה באשה שהייתה באה יום יום לבית הכנסת, והאריכה ימים ולא יכלה להפטר מהעולם, ומרוב זקנה רצתה להפטר, אמר לה רבי יוסי בר חלפתא, שלא תבוא לבית הכנסת שלושה ימים, וכך עשתה, ונפטרה.
  • והובא במס׳ גיטין (דף ז׳ ע״א), כשאדם משכים ומעריב בבתי כנסיות, מכלה את אויביו.
  • הובא בסידור הרב (שער החנוכה ד״ה מזמור שיר): וגם בחינת הארה וההמשכה הזאת שהייתה בבית המקדש, נמשכה ונתפשטה גם בגלות ישראל אחר החורבן, בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שמתפללים שם, וכמו שכתוב: ״ואהי להם למקדש מעט״ וכו׳, וכל שיש עשרה, השכינה שורה, ולתפילה צריך עשרה, וכשיהיה בניין מוכן בקדושה הזאת, האסיפה יהיה שם כמו בחינת משכן ומקדש, והיינו מעט מזעיר מאותה הארה והגילוי שהיה בבית המקדש וכו׳, והאריך שם (פסקי תשובות סי׳ ק״נ, במקורות מס׳ 3).

למגוון שיחות נוספות כנסו לדף הבית שלנו ישיבת חזון מרדכי או לערוץ שלנו ערוץ רשמי ניתן להאזין לנו גם בקו המידע 0747964728

שתף פוסט זה עם חברים

נושאים קשורים.

האמוראים חזרו

האמוראים חזרו על לימודם!!

האמוראים חזרו מה נענה אנו אחריהם !! בקונטרס הנפלא (שינון התורה עמוד 18 והלאה), כתב, ועתה נתבונן בדבר, איך שהאמוראים ראו לעצמם הכרח בריבוי החזרה,

קרא עוד »
מאמרי

מאמרי חז"ל על חזרת הלימוד

מאמרי חז"ל מהש״ס על ערך וגדלות החזרה. איתא במס' מגילה (דף ו:), לאוקמיה גירסא סייעתא דשמיא, פרש״י לאוקמיה גירסא שלא תשתכח ממנו ע״כ. ובכדי לזכות

קרא עוד »
למה צריך להרבות בחזרה

למה צריך להרבות בחזרה?

למה צריך להרבות בחזרה? אך באמת שברמב״ן מבואר שלא כך הוא המהלך, דהנה במסכת בבא מציעא (דף כ״ט, ע״ב) בסוגיה דמוצא ספרים מבואר, שלא ילמד

קרא עוד »