הובא בתורה בספר בראשית (פרשת מקץ, פרק מ״א: ״וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו, ויקראו לפניו ״אברך״, ונתון אותו על כל ארץ מצרים״. ואמרו על כך במדרש רבא (בראשית, פרשה צי אות ג׳), מחשבה שלא חשבה בעבירה, תבוא ותקרא חכמה, [שנאמר]: ״ויקראו לפניו אברך״, אב בחכמה ורך בשנים.
ובחידושי הרד״ל (שם), ציין שם למדרש תנחומא, ולזוהר הקדוש, שכתבו, שבגלל כן זכה להיות ״נבון, וחכם לב״.
מורי ורבותי, ברגע שיוסף הצדיק התגבר על מחשבתו, הוא לא חשב שבזכות זה יהיה מלך (אודות לבך שבחכמה נפלאה פתר את חלומותיו של פרעה), ועוד שיקראו לפניו אברך. וכל זה בגלל ששמר על המחשבות, ומכאן לאדם של״ע יש לו הרבה התמודדויות, ששכרו יהיה לאין קץ על כל פעם שהתגבר, ואשריו ואשרי חלקו בזה ובבא.
נאמר מפורש בתורה (במדבר ט״ו ל״ט): ״ולא תתורו אחדי לבבכם ואחרי עיניכם״.
ועיין בזה במסכת נדרים (דף כ׳ ע״ב, ובמסכת ברכות (דף י״ב ע״ב, לפי איך שפירש התורה תמימה שם אות קל״ג), ובפרט עיין בזה בשו״ת אגרות משה (אבהע״ז סי׳ ס״ט), ובשו״ת אדרת תפארת (ח״ג סי׳ ל׳, לידידי הרה״ח רבי אברהם דורי שליט״א), שהאריך בזה. וכן עיין בזה בספר תורת ההרהור (סי׳ ט״ו).
ומשום כך כשאדם מהרהר וחושב בדברים שאינם צנועים, עובר על איסור דאורייתא בכל פעם ופעם, ולכן על האדם להתחזק נגד היצר הרע בדבר הזה.
ולהלכה נפסק באבן העזר (סי׳ ב״ג סעיף ג׳), אסור לאדם וכו', או שיביא את עצמו לידי הדהוד, וכן פסק שם בסימן כ״א(סעיף א׳), שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבוא לידי הרהור.
